<h1>או"ז הלכ' עירובין סימן קל"ב</h1>
<h2>דף ה:</h2>
[עירובין ל"א ע"א] מתני' מערבין בדמאי בככר שלקחה מעם הארץ ולא הפריש ממנה מעשר דהוא דמאי. הא לא חזי ליה, מיגו דאי בעיא מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזי ליה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי לשון דמאי דין מה הוא ובירושלמי [מע"ש פ"ה ה"ה] מפרש ע"ש דדמי טב[ו]ל ודמי לא טבול. מתני' מערבין במעשר ראשון שניטלה תרומתו. [ע"ב] פשיטא לא צריכא שניטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה וכדר' אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש דאמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש מעשר ראשון שהקדימו [בשיבולין] פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר. מתני' מערבין במעשר שני והקדש שנפדו. גמ' פשיטא לא צריכא שנתן את הקרן ולא נתן את החומש וקמשמע לן דאין החומש מעכב בעירובי תחומין דרבנן וליכא למיפשט מינה ההיא דהזהב [ד' נ"ד, ע"א עי' תו' ד"ה וקמ"ל]. מתני' מערבים לכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל שהוא אסור לכהנים כדאמרינן פרק במה מדליקין [כ"ו, ע"א] ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה מה תרומה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך פי' דקודם הרמה הטבל היא במיתה לאכלו. הא למדת דלא הותרה תרומה לכהן אלא לאחר הרמתה אבל קודם הרמה אסור עליה טבל במיתה הלכך אין מערבין לכהן בטבל. [גמ'] פשיטא [לא צריכא] בטבל טבול מדרבנן כגון שזרעו בעציץ שאינו נקוב דדבר הגדל בעציץ שאינו נקוב אינו חייב במעשר מן התורה אלא מדרבנן מפני שאינו גדל מריח הקרקע ולא חייבה תורה במעשר אלא את הגדל בקרקע או מתחת הקרקע כגון עציץ נקוב דכתיב היוצא השדה. ה"נ [דהוה מצי] מוקים לה למתני' בדגן הגדל חוץ לארץ או אפי' בארץ ובזמן הזה שאינו טבול אלא מדרבנן והאי דנקיט עציץ משום דלדידיה משכחת לה אפי' בארץ בשעת חיוב מעשרות מן התורה ואפ"ה לא מחייב אלא מדרבנן. והאי עציץ בשל עץ עסקי' דשל חרס אע"ג דלא אינקיב נמי מיחייב במעשר מדאורייתא בפ' כל קרבנות ציבור [פ"ד, ע"ב] דמותבינן תני חדא שבגג [ושבחורבה] שבעציץ ושבספינה מביא וקורא ותניא אידך מביא ואינו קורא ומשני עציץ אעציץ ל"ק כאן בעציץ נקוב כאן בעציץ שאינו נקוב ספינה אספינה ל"ק כאן של עץ כאן של חרס אלמא מידי דחרס דחייב במעשר, ומדקא מוקי פלוגתייהו בעציץ נקוב ואינו נקוב ולא מוקי לה נמי בשל עץ ובשל חרס מכלל דסתם עציץ של עץ הוא כך פי' רבי' שמואל זצ"ל. מתני' אין מערבין במעשר שני והקדש שלא נפדו ואף ע"ג דמצי פריק להו השתא מיהא לא מיפרקי. [גמ'] פשיטא לא צריכא שפדאו ולא פדאו כהלכתן מעשר שני שפדאו על גב אסימון דרחמנא אמר וצרת הכסף בידך דבר שיש לו צורה והקדש שחיללו ע"ג קרקע דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו.
